באיזו מידה חולים ראומטולוגיים הנוטלים סטרואידים מקבלים גם המלצה ותמיכה לביצוע פעילות גופנית ומה מידת הקשר בין רמת הפעילות גופנית שלהם בפועל לבין תופעות הלוואי של סטרואידים?

לפני שנים אחדות ה- Surgeon General של ארה"ב ערך דו"ח יסודי הסוקר את העדויות המדעיות בנושא פעילות גופנית, וקבע: “Regular physical activity that is performed on most days of the week reduces the risk of developing or dying from some of the leading causes of illness and death in the U.S.” העדר פעילות גופנית הנו גורם חשוב ביותר לתחלואה, תמותה ועלויות גבוהות לטיפול רפואי בחברה המערבית (1-6). פעילות גופנית סדירה מפחיתה באופן ניכר את הסיכון להתקפי לב, סוכרת, יתר לחץ דם, סרטן, השמנה, אוסטאופורוזיס ומחלות אחרות. פעילות גופנית מקטינה מתח ודכאון, מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות (5). במרבית המחקרים נמצא שתועלת הפעילות הגופנית גדלה עם המינון שלה, כלומר קשורה בקשר ישיר עם משך, תדירות ועצימות הפעילות המבוצעת. ההמלצות האחרונות של ארגונים מקצועיים בין-לאומיים היא שכל אדם יעסוק בפעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה (כגון הליכה מהירה) לפחות חצי שעה כל יום או במרבית ימות השבוע (8-12).

להמשך...................