עבודת גמר .M.A בקרימינולוגיה: תסמונת ליקויי קשב ריכוז והיפראקטיביות בעיני הנוגעים בדבר - אפיון קוגניטיבי ואישיותי

תסמונת ליקוי קשב ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder = ADHD) מסווגת כהפרעת ילדות והתבגרות הנוגעת לכ-5% מכלל האוכלוסייה ובשכיחות גבוהה יותר בקרב בנים. התסמונת מוגדרת כליקוי התפתחותי בשליטה עצמית הפוגע בטווח הקשב. התסמונת מקורה בליקוי נוירולוגי במערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית. תסמונת אשר באה לידי ביטוי בקושי בשליטה עצמית ובוויסות רגשות, היפראקטיביות, אימפולסיביות, ליקוי ביכולת התכנון, קושי בלימוד ושימור כללי התנהגות מקובלים ודימוי עצמי נמוך. הדימוי העצמי הנמוך מוביל לתפיסה עצמית נמוכה ותחושת דחייה, האמורות להשתקף במה שמכונה בהקשר הנוכחי 'סכימת דחייה'. לצורך הפקת נתונים על סכימת דחייה הורכב שאלון ניסויי שנבנה על פי מתודת המדידה הפונקציונלית. השאלון בנוי על פי מסגרת תכנונית תלת-גורמית ודו-דרגתית (סך הכל 8 צירופים שונים:
 2 * 2 * 2 = 8 ): היפראקטיביות (HA), אימפולסיביות (IMP) ותכנון וסדר (PL). הסכימה תייצג תפיסה קוגניטיבית של דחייה חברתית באישיות הפרט.

שלושה ממדים מרכיבים את תורת האישיות של אייסנק המייצגים את הפרופיל הפסיכו-ביולוגי של האישיות: אקסטרוברטיות – הממד הביולוגי המבחין בין יכולת הלמידה של פרטים שונים. ממד הנוירוטיסיזם – ממד המייצג את השפעת הסביבה על האישיות וממד הפסיכוטיסיזם – ממד המייצג סטייה ויכולת לפתח קשרי אובייקט.

במחקר השתתפו 20 סטודנטים הלוקים ב-ADHD ו-20 סטודנטים משתתפי ביקורת ללא עדות ללקות למידה.

בהתאם להשערה הראשונה נמצא פרופיל דחייה אופייני ללוקים בתסמונת לקות קשב ריכוז והיפראקטיביות, אשר מהווה אינטגרל של היסודות: תנועתיות יתר, אימפולסיביות וסדר ותכנון. כמו-כן, נמצא כי המשקל היחסי אשר מעניקים משתתפי קבוצת המחקר לשלושת היסודות שונה מהמשקל היחסי אשר העניקו משתתפים נורמטיביים לשלושת היסודות. כן נמצא, כי למשתנה 'שימוש בריטלין' השפעה על תחושת הדחייה החברתית ועל המשקל היחסי המוקנה ליסודות בהם התרופה מטפל. בהתאם להשערה השניה נמצא כי הלוקים ב-ADHD הינם בעלי מאפייני אישיות ייחודיים המתבטאים בנטייה לאקסטרוברטיות ולחוסר יציבות בממדי הנוירוטיסיזם והפסיכוטיסיזם. בהתאם להשערה השלישית , על פי הנוסחה של אדד לניבוי עבריינות, נמצא כי הלוקים בתסמונת הם בעלי פוטנציאל טבעי גבוה יותר לביצוע עבירות. כן נמצא, כי ככל שהפרט מאובחן מאוחר יותר, כך מידת הנוירוטיסיזם שלו גבוהה יותר. בהתאם להשערה הרביעית נמצא כי ככל שהפרט חש דחוי יותר, כך מידת הנוירוטיסיזם שלו הייתה גבוהה יותר.

 להמשך......