למידה שיתופית היא מושג שהיה קיים עוד לפני עידן האינטרנט, והרבה
לפני עידן הלמידה המתוקשבת. למושג זה חשיבות רבה בכל הדיסציפלינות ובמיוחד בחינוך,
מאחר והוא מתייחס לאינטראקציה בין האינדיבידואל לסביבה. למידה שיתופית מאפשרת לכל
לומד לבטא את עצמו בתוך קבוצה ומאפשרת לו ליצור קשרים חברתיים עם אותה קבוצה בו זמנית.
שילוב למידה שיתופית בסביבה מתוקשבת הוא פריצת דרך בעידן הלמידה
המתוקשבת מאחר והוא מעצים את איכות הלמידה מרחוק
ועשוי ומנוגד לטענות כי למידה מרחוק מחלישה את האינטראקציה של
הלומד עם הסביבה עד כדי גרימה להתנתקות הלומד מהחיים החברתיים.
בסמינריון זה נחקרה עמדת הסטודנטים כלפי למידה שיתופית בסביבה
מתוקשבת. המחקר בדק האם למידה מתוקשבת תורמת ללומד מבחינה לימודית רגשית ואישית.
אוכלוסיית המחקר כללה שמונה סטודנטים להוראת אנגלית הלומדים במכללה
לחינוך ע"ש קיי בבאר-שבע, לקראת B.Ed,
בקורס הבעה בכתב. הסטודנטים השיבו לשאלון שניתן להם במהלך לימודיהם בשנת הלימודים
תשס"ב.
מן המחקר עולים ממצאים שונים, ביניהם, חשיבותו של תפקיד המנחה
בלמידה שיתופית בסביבה מתוקשבת.
נמצא גם כי הסטודנטים עדיין אינם רגילים ללמידה בסביבה מתוקשבת וכי
לוקחים חלק בשיעור מאחר וזה חלק מדרישות הקורס. יתרה מזאת, הם אינם רואים את
הלמידה בסביבה מתוקשבת כבסיס ללמידה האישית שלהם.