טיולים, הרצאות, בילויים, מסיבות, סדנאות http://www.funzing.co.il פאנזינג funzing

מנוכרים בבית: טרור מדיני ותנועות נוער ציוניות בארגנטינה בשנות השבעים - עבודת גמר מחקרית (תיזה)

עבודת תזה זו עוסקת בהשפעת הטרור המדיני בארגנטינה בשנות השבעים בקרב תנועות הנוער הציוניות בעלות גישה סוציאליסטית )"השומר הצעיר", "דרור", "איחוד הבונים", "החלוץ למרחב"(. מכאן עולות מספר שאלות הקשורות למעמד תנועות הנוער הציוניות ביישוב היהודי, מה הייתה מעורבותה של מדינת ישראל והקהילה היהודית בקשר למצוקת הצעירים, ובמה השפיע הטרור המדיני בכל הקשור למערכת היחסים החברתיים בקרב התנועות ותפקודם. ועוד, תואר בעבודה זאת כיצד תהליך הרדיקליזציה בנוער יחד עם הטרור המדיני השפיעו על חיי היום יום בתנועות הנוער הציוניות. שאלות עמוקות יותר ניתן למצוא בחיבורי הקשורות לזהות אתנית, וכן: מהי קהילה יהודית ארגנטינאית? האם זוהי רק הממסד הרשמי או כלל התושבים היהודיים שגרים בה? בעבודה זו ניתן למצוא דיון בשתי הסוגיות האלו. בתחילת העבודה אני מתאר את מצב הכללי בארגנטינה בשנות השבעים מחזרת הפרוניזם לארגנטינה ועד לדעיכת הדיכוי בסוף 1979. יש תיאור של הקהילה היהודית באותם שנים ותמונת מצב של האנטישמיות השוררת במדינה זו בשנים אלו. בפרק השני יש סקירה על המושג "נוער" והתפתחותו בשנות השישים והשבעים בארגנטינה ובעולם. לאחר מכן מבוא לנוער היהודי ותנועות הנוער הציוניות הנחקרות בשנות השבעים. תיאורים אלו מביאים תמונת מצב לנושא הנחקר שהוא הנוער. הקבוצה שבמרכז עבודה זו בתקופה זו עברה תהליך של רדיקליזציה פוליטית. מפני שהשלכות הטרור המדיני לא החלו רק ב24 במרץ 1976. בעקבות כך הייתי חייב להתחיל את הסקירה לפניה עם שובו של הפרוניזם לשלטון והחמרת האלימות בארגנטינה באותן שנים. הפרק השלישי עוסק בתנועות הנוער הציוניות הנחקרות לפני ההפיכה הצבאית, בדגש על יחסיה עם המוסדות היהודיים, שגרירות ישראל והיישוב היהודי, והמצב הפנימי בתנועות הנוער. סקירה זו סוקרת משברים רביםVI שהתרחשו בקרבה בין בוגריה והשליחים, שלעיתים קרובות הביאו לסילוק ועזיבת הצעירים, וכן מראה שהיחסים בין התנועות למוסדות היהודיים ושגרירות ישראל היו כמעט אפסיים. הפרק הרביעי עוסק ביחסי תנועות הנוער עם הסביבה היהודית בתקופת הדיקטטורה. אני בוחן את מערכת היחסים בין התנועות לבין המוסדות והיישוב היהודי, ארגונים ציוניים בארגנטינה ושגרירות ישראל. כמו בתקופה הקודמת, מתגלה כי היחסים עם התנועות היו אפסיים ועוינים, פרט לסוכנות היהודית שתמכה בתנועות והשיקה תכניות התמודדות מול המצב החדש בארגנטינה.

להמשך............